1. לפני שמתחילים: מה בעצם מראים
בכל התחומים למטה הכלל זהה: פורטפוליו לא מציג את הכלים שאתה יודע, אלא בעיה שפתרת ומה יצא מזה. מהנדסת לא מראה "Altium", היא מראה מערכת ניהול סוללה ומה היא עשתה לזמן הריצה. ההבדל בין התחומים הוא רק מה נחשב "בעיה" ומה נחשב "תוצאה".
טיפ: כל הדוגמאות כאן הן אתרי דוגמה של PortfolioAI: אנשים מומצאים, פרויקטים מייצגים, נבנו עם המוצר כדי להראות איך תחום נראה באתר. הם באנגלית, כי כך נבנו. המבנה והרעיון עובדים בכל שפה.
2. הנדסה: חשמל ומכונות
מה נחשב עבודה: מערכת שתכננת, לוח שעיצבת, מכונה שבנית או שיפרת, ניסוי שהרצת. מה נחשב תוצאה: מפרט שעמדת בו, שיפור במדד (זמן, צריכת חשמל, תפוקה), או משהו שעבד בפעם הראשונה.
מהנדסת חשמל, דוגמה: הפרויקט המרכזי הוא מערכת ניהול סוללה. שים לב שהוא לא מתחיל ברשימת כלים אלא במה המערכת צריכה לעשות, ורק אז מה היה האתגר. מהנדס מכונות, דוגמה: קו אריזה אוטומטי, עם המספר שחשוב למי שמעסיק מהנדס מכונות: כמה יחידות לשעה, לפני ואחרי.
3. דאטה ומחקר
מה נחשב עבודה: ניתוח, מודל, דשבורד, ניסוי. מה נחשב תוצאה: ההחלטה שהתקבלה בזכות זה. מודל עם דיוק של 92% הוא לא תוצאה. "המודל זיהה לקוחות שעומדים לעזוב, והצוות הצליח לשמר חלק מהם" זו תוצאה.
מדענית נתונים, דוגמה: פרויקט חיזוי נטישה. מה שעובד בו: הוא מספר מה החברה עשתה עם החיזוי, לא רק איך נבנה. חוקרת פוסט‑דוקטורט, דוגמה: מחקר על קבלת החלטות במוח, מוסבר בשפה שגם מי שלא מהתחום מבין. זה הדבר שהכי חסר בפורטפוליו של אנשי אקדמיה: תרגום.
שים לב: אם עבדת על דאטה של מעסיק, אל תראה את הדאטה. תראה את השאלה, את הגישה ואת סוג התובנה. אפשר לספר על פרויקט שלם בלי מספר אמיתי אחד, ומגייסים מבינים את זה מצוין.
4. מוצר ועיצוב
מה נחשב עבודה: פיצ'ר שהובלת, מסכים שעיצבת, מחקר משתמשים שעשית. מה נחשב תוצאה: מדד שזז. אם אין מדד, החלטה שהתקבלה אחרת בזכות מה שגילית.
מנהלת מוצר, דוגמה: שיפוץ תהליך ההצטרפות למוצר. הפרויקט כתוב כסיפור החלטות: מה היה שבור, מה בחרנו לא לעשות, ומה קרה לשיעור ההשלמה. מעצבת מוצר, דוגמה: עיצוב מחדש של אפליקציית בנקאות. לא רק המסכים הסופיים, אלא למה הם נראים ככה.
5. איכות ותשתיות: QA ו‑DevOps
מה נחשב עבודה: תשתית בדיקות שהקמת, תהליך פריסה ששיפרת, תקלה שמנעת. מה נחשב תוצאה: באגים שנתפסו לפני הלקוח, זמן שירד, לילות שקטים. אלה תחומים שבהם התוצאה הכי טובה היא משהו שלא קרה, וצריך לדעת לספר את זה.
מהנדס QA אוטומציה, דוגמה: מסגרת בדיקות קצה‑לקצה. שים לב איך "כמה באגים נתפסו לפני שחרור" הופך למספר שאפשר להראות. מהנדס DevOps, דוגמה: פלטפורמה עם פריסות בלי השבתה, וזה בדיוק המשפט שמנהל תשתיות רוצה לקרוא.
6. אדריכלות ושיווק
מה נחשב עבודה: פרויקט שתכננת, מותג שבנית, קמפיין שהרצת. מה נחשב תוצאה: באדריכלות, מה נבנה ואיך הוא משרת את מי שגר בו. בשיווק, מספר: מכירות, לידים, הכרה. בלי מספר, קמפיין הוא רק תמונה יפה.
אדריכלית, דוגמה: מגדל מגורים ברמת גן. הפרויקט מסביר את האילוצים לפני שהוא מראה את התוצאה, וזה מה שמבדיל תיק עבודות מאלבום. אסטרטגית מותג ושיווק, דוגמה: מיתוג מחדש לחברת טיפוח. לא הלוגו החדש, אלא למה השוק הצריך אותו ומה קרה למכירות.
7. הדפוס שחוזר בכל התשעה
אם תעבור על כל הדוגמאות תראה שהן בנויות אותו דבר, לא משנה התחום: פרויקט אחד מרכזי בראש, מוסבר כבעיה ותוצאה. שניים־שלושה נוספים אחריו. ואז מי אתה. הכלים והטכנולוגיות מופיעים, אבל בתוך הסיפור, לא כרשימה בפני עצמה.
- 1בחר את הפרויקט שאתה הכי רוצה שישאלו אותך עליו בראיון. הוא ראשון.
- 2כתוב אותו כבעיה, מה עשית, מה יצא. שלוש עד שש שורות. יש על זה חלק שלם במאמר על בניית פורטפוליו.
- 3הוסף עוד שניים, קצרים יותר. אם יש לך רק אחד, זה בסדר. אחד שמוסבר טוב עדיף על חמישה שלא.
- 4רק אז כתוב את "עליי". אחרי שהקורא כבר יודע מה אתה יודע לעשות.
ואם אתה מסתכל על התחומים האלה ואומר "אבל אני ג'וניור, אין לי אפילו פרויקט אחד כזה", יש מאמר בדיוק על זה.