איך בונים פורטפוליו אישי, גם אם אתה לא מעצב

2. מה נכנס לפורטפוליו, לפי תחום

המילה "פורטפוליו" מפחידה אנשים שלא מעצבים, כי היא נשמעת כמו גלריה. בפועל, פורטפוליו הוא כל דבר שמראה עבודה שעשית, במקום רק להגיד שעשית אותה. לכל תחום יש גרסה משלו:

אם אתה חושב "אין לי כלום", כנראה יש לך. פרויקט גמר. משהו שעשית בעבודה הקודמת, בלי המידע הסודי. פרויקט צד שהתחלת ולא סיימת, עם הסבר כן על מה עצר אותו. שלושה פריטים מספיקים. חמישה זה המקסימום. מעבר לזה אף אחד לא גולל.

3. המבנה שעובד: חמישה חלקים

הסתכלתי על הרבה אתרים אישיים בזמן שבניתי את PortfolioAI, ואלה שעובדים חולקים מבנה אחד. לא כי הוא יפה, אלא כי הוא עונה על השאלות של מגייס בסדר שהוא שואל אותן:

1. 1פתיח. שם, תפקיד במשפט אחד, ומה אתה מחפש. "מפתח Backend, שלוש שנים ב‑Node, מחפש צוות שבונה מוצר ולא רק מתחזק אותו." בלי "נלהב", בלי "תשוקה".
2. 2פרויקטים נבחרים. שלושה עד חמישה. לכל אחד כותרת, שורה על הבעיה, שורה על מה עשית, ותוצאה. על זה יש חלק שלם למטה.
3. 3עליי. פסקה אחת, בגוף ראשון, בלי קלישאות. מה אתה עושה, במה אתה באמת טוב, ומה אתה רוצה לעשות הלאה.
4. 4ניסיון והשכלה. קצר. זו גרסה מצומצמת של קורות החיים. הפירוט המלא נשאר ב‑PDF, שמקושר מהאתר.
5. 5יצירת קשר. מייל, לינקדאין, וכפתור להורדת קורות החיים. הכפתור הזה חשוב יותר ממה שנדמה: מגייס שאהב את מה שראה רוצה את הקובץ עכשיו, לא לחפש אותו במייל.

4. איך כותבים על פרויקט אחד

כאן רוב הפורטפוליו נופלים. לא בעיצוב, בטקסט. הנוסחה פשוטה: בעיה, מה עשית, תוצאה. שלוש עד שש שורות. הנה אותו פרויקט, כתוב פעמיים:

לפני ואחרי

לפני: "פיתחתי מערכת ניהול הזמנות ב‑React ו‑Node עם MongoDB." זה תיאור של כלים. הוא לא אומר כלום על מה שאתה יודע לעשות.

אחרי: "המסעדה ניהלה הזמנות בוואטסאפ ופספסה בערך אחת מכל עשר בערבים עמוסים. בניתי מערכת הזמנות פשוטה שהצוות מפעיל מטאבלט. אחרי חודש: אפס הזמנות שאבדו, וזמן הטיפול בהזמנה ירד בחצי." אותו פרויקט, אותם כלים. עכשיו הוא מספר סיפור, ויש לו מספר בסוף.

1. 1כתוב את הבעיה במשפט אחד שגם מי שלא מהתחום מבין.
2. 2מה החלטת, ולמה. ההחלטה מעניינת יותר מהכלי שבחרת.
3. 3תוצאה במספר. אם אין מספר, ציטוט של מי שהשתמש, או תיאור של מה השתנה.
4. 4קישור לדבר עצמו אם אפשר: אפליקציה, ריפו, מסמך, או סרטון של שלושים שניות.

5. שש טעויות שרואים בכל פורטפוליו שני

1. 1חמישה‑עשר פרויקטים במקום שלושה טובים. כמות מסתירה את הדבר שאתה הכי גאה בו.
2. 2"תשוקה", "נלהב", "מכוון מטרה". מגייס קורא את המילים האלה מאתיים פעם ביום. הן הפכו לשקופות.
3. 3צילומי מסך בלי הסבר. תמונה של דשבורד לא אומרת מה הוא עשה ולמי. שורה אחת מתחת פותרת את זה.
4. 4אתר שנטען לאט או שבור במובייל. רוב המגייסים פותחים לינקים מהטלפון, בין פגישות. תבדוק את האתר שלך מהטלפון לפני שאתה שולח.
5. 5אין דרך ליצור קשר בלחיצה אחת. אם צריך לחפש את המייל שלך, הסיכוי שיכתבו יורד.
6. 6שפה אחת בלבד. אנגלית בלבד כשהמשרה בישראל מרגישה זרה. עברית בלבד כשהחברה בינלאומית סוגרת דלת. אם אפשר, שתיהן.

6. שלוש דרכים לבנות, ומה כל אחת עולה לך

שקיפות מלאה: PortfolioAI הוא המוצר שלי. בניתי אותו אחרי שראיתי חברים טובים שולחים PDF כי "לא הספקתי לבנות אתר". המטרה של המאמר הזה היא שיהיה לך פורטפוליו, לא משנה באיזו דרך. אם יש לך שבוע פנוי ואתה נהנה לעצב, תבנה לבד ותלמד מזה. אם לא, יש דרכים קצרות יותר, וכל אחת מהן עדיפה על עוד חודש בלי אתר.

7. אחרי שהאתר באוויר

בדיקה אחת לפני שאתה שולח את הלינק למישהו שחשוב לך: שלח אותו לחבר שלא מהתחום ותבקש שיגיד לך, תוך עשר שניות ובלי לגלול, מה אתה עושה ומה אתה מחפש. אם הוא לא יודע, הפתיח לא ברור מספיק. זו הבדיקה הכי זולה שיש, ורוב האנשים מדלגים עליה.

מה עושים עם האתר אחר כך, איפה שמים אותו בלינקדאין ובקורות החיים, איך שולחים אותו למגייס ואיך דואגים שגוגל ימצא אותו, זה כבר נושא אחר, ויש עליו מדריכים נפרדים למטה. המאמר הזה נגמר במקום שבו יש לך אתר שאפשר להיות גאה בו.

פורטפוליו טוב הוא לא פרויקט של חודש. הוא שלושה פרויקטים שמוסברים היטב, כתובת אחת שקל לשלוח, ומישהו שמסתכל ומבין תוך עשר שניות מה אתה עושה. כל השאר זה תוספות.